הכרעת דין בתיק ת"ד 12045-08

בית  המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נסיעה לאחור בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 45 (1) לתקנות התעבורה וסעיף 38 (2) לפקודת תעבורה, נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62 (2) וסעיף 38 (2) לפקודת התעבורה, אי מסירת פרטים - בניגוד לתקנה 144 (א) (3) וסעיף 38 (1) לפקודת התעבורה ואי דיווח על תאונה למשטרה, עבירה על תקנה 144 (א) (4) וסעיף 38 (1) לפקודה.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.         הנאשם נהג ברכב פולקסווגאגן פאסט מ.ר. 56-222-18 בשעה 15.25 או בסמוך לכך כשהוא נוסע ברח' המלך ג'ורג' מכיוון צפון לדרום. 

2.         הולכת הרגל ע"ת מורן כנען עמדה אותה עת על הכביש, סמוך לתחנת אוטובוס.

3.         הנאשם הסיע את רכבו לאחור והתקרב להולכת הרגל.

4.         לאחר חילופי דברים בין הנאשם והולכת הרגל עלתה הולכת הרגל על אוטובוס אשר הגיע כשהנאשם נשאר עדיין במקוום.   

המחלוקת בין הצדדים הינה  כדלקמן:

לגירסת המאשימה, הנאשם פגע בהולכת הרגל בגבה ולא מסר לה את פרטיו ולא דיווח על ארוע התאונה למשטרה.

לגירסת הנאשם, לכאורה לא מדובר בארוע אשר הצריך החלפת פרטים, ולא היתה פגיעה של רכב  הנאשם בהולכת הרגל. 

דיון

1.         מטעם התביעה העידה הולכת הרגל ע"ת מור כנען. לדבריה ירדה לכביש כדי לראות אם האוטובוס מגיע והרגישה מכה בגב, הסתובבה וראתה את רכב הנאשם, היא רשמה את מספר הרכב במכשיר הפאלפון, בערב הלכה לחדר מיון עקב הכאבים. (עמ' 2 לפרוטוקול).

2.         לדברי הולכת הרגל היא לא ביקשה את פרטי הנהג (ש' 14-15 בעמ' 4 לפרוטוקול), כמו כן לא אמרה לנהג כי יש לה כאבים (ש' 19 בעמ' 4 לפרוטוקול). כשהולכת הרגל עזבה את המקום לאחר שעלתה על האוטובוס, הנאשם נשאר עדיין במקום עם רכבו (ש' 3, 4 עמ' 5 לפרוטוקול).

3.         התעודה הרפואית אשר קיבלה הולכת הרגל (ת/1) קובעת ממצאים ברורים "בדיקתה הגופנית ללא רבב, אין סימני חבלה".

4.         לדברי הנאשם הוא נסע עם רכבו לאחור לאחר שרכב לפניו חסם את הנתיב, הביט לאחר ראה אנשים בתחנת אוטובוס, עצר את הרכב, כאשר רצה לנסוע קדימה שמע חבטה על מכסה תא המטען. לדבריו, הולכת הרגל אמרה לו שהוא כמעט פגע בה. הוא אמר לה כי ראה אותה ולא פגע בה ובכל אופן מבקש סליחה, שאל אותה אם היא צריכה עזרה וענתה שלא. (ש' 19-23 בעמ' 7 ש' 1-3 עמ' 8 לפרוטוקול).

5.         בתחנה היו אנשים ואולם אף אחד לא התערב (ש' 31-32 עמ' 4 ש' 1 עמ' 5 ש' 8 עמ' 8  לפרוטוקול).

6.         ע"ה 2 שמידוב ליאוניד שהינו חבר של הנאשם נסע ברכב הנאשם וישב לידו, ראה שהנאשם נוסע לאט לאחור ואחרי שעצר שמע בום בבגז' (ש' 30-32 עמ' 10 לפרוטוקול). לדבריו ראה  בחורה שהנאשם דיבר איתה מהחלון, שאל אותה משהו אח"כ נסעה באוטובוס והם נשארו (ש' 1-2 עמ' 11 לפרוטוקול).

7.         ע"ה מס' 3 יוליה שרפה אשת הנאשם, העידה כי "נסענו בקינג ג'ורג', בגלל הפקק עצרנו, בעלי נסע קצת אחורה, עצרנו ליד תחנת אוטובוס ... עצרנו אח"כ שמעתי באוטו מכה, הסתכלתי ילדה אחת נתנה מכה לאוטו" (ש' 1-3 בעמ' 13 לפרוטוקול) ובהמשך אמרה כי "הבחורה אמרה כמעט פגענו בה". (ש' 4 בעמ' 13).

8.         לגירסת הנאשם והעדים מטעמו לא היתה פגיעה של הרכב בהולכת הרגל.